אין נושא מתאים יותר לפוסט ראשון בבלוג הרשמי של ToneLine מהנושא של "איך הכל התחיל?" אז כמו ששיר נולד, גם ToneLine התחילה מבפנים והתגלגלה החוצה. מה זה אומר מבפנים? זה אומר שכמו הרבה סטארטאפים טובים ומוצלחים, גם ToneLine התחילה מצורך אישי. נגינה תמיד היתה משהו שעשיתי. לפעמים היה לי יותר פנאי לכך והיו תקופות שפחות. בשנת 2012 סיימתי את הלימודים בטכניון והיה לי יותר פנאי כדי לקחת שיעורים פרטיים. מזה עשר שנים הרגשתי שאני מתפתח במוזיקה ומגיע לשיאים חדשים מידי שבוע. אולם, כשעשיתי מילואים ארוכים במיוחד רצף השיעורים נקטע וזה היה מתסכל. נראה לי לא הגיוני שלא ניתן להמשיך לקיים רצף שיעורים עם המורה בעידן האינטרנט בו לא היתה לי בעיה להמשיך לעבוד, להתקשר עם כל העולם, לענות למיילים ולהיות מחובר לעולם בזמני הפנוי (אפילו שזה במילואים). חקרתי את הנושא יותר וגיליתי עולם שלם של לימוד מרחוק און-ליין ושישנם אנשים באפריקה למשל שעושים תארים שלמים באוניברסיטאות בארצות הברית. אולם במוזיקה ובשיעורים פרטיים אין פתרון. אולי זה בגלל שזה תחום יותר נישתי, או בגלל שהוא מאוד מבוזר - אין אף גוף שמאחד את המורים הפרטיים לנגינה באופן יעיל או אפילו קובע סטנדרט. המאפיינים המיוחדים הללו של השוק עוד ישפיעו רבות על האסטרטגיה של ToneLine אבל בשלב זה, זה היה מספיק. נראה היה שיש כאן בעיה ולה אין פיתרון זמין - איך מגשרים על הפער בין המצוי : שוק ארכאי, מבוזר ללא בקרה על האיכות ומקומי , לרצוי: חוווית למידה עשירה ומתקדמת כמו שמציעות פלטפורמות עוצמתיות כמו קורסרה או בתי ספר לשפות דוגמת ברליץ.
עם השאלה הזו יצאתי לדרך...
