November 4, 2018

Please reload

Recent Posts

ToneLine -? איך זה התחיל

June 8, 2016

1/1
Please reload

Featured Posts

מקורות הג'אז: מפגש תרבויות

May 6, 2018

 

המפגש התרבותי שהתרחש בעולם החדש בין התרבות המוזיקלית שהביאו עמם העבדים ממערב אפריקה לבין התרבות המוזיקלית שהביאו עמם המתיישבים האירופאים בעולם החדש יצרה כאמור מגוון סגנונות מוזיקליים, ביניהם סלסה, קליפסו, מוזיקה אפרו-קובנית וכמובן ג'אז. אף שברור לכל שסגנונות אלו נוצרו מתוך כור ההיתוך המדובר, קשה להצביע בוודאות על מקורם של אלמנטים מסויימים במוזיקה. עם זאת, ננסה לבחון מספר אלמנטים אלמנטריים ולדון במקורם. 

ראשית, הבה נסתכל על התזמור בהרכבי הג'אז. כשאומרים כלים בהרכב ג'אז הדבר הראשון שעולה בראשכם הינו בוודאי כלי נשיפה. כלי נשיפה ממתכת (חצוצרה, טרומבון) ומעץ (קלרינט, סקסופון - על אף היותו עשוי מתכת, הסקסופון בנוי בדומה לכלי נשיפה מעץ ועל כן מקוטלג ככזה ולא ככלי נשיפה ממתכת) היוו חלק מהותי מהרכב הג'אז מהרגע הראשון. מקור השימוש בכלים אלו נעוץ במולדת הג'אז - ניו אורלינס. בניו אורלינס קיימת מסורת ענפה של תזמורות מצעדים (Marching Band), אשר מעצם טבען מצריכות שימוש ענף בכלי נשיפה - כלים אשר פשוט יחסית לתפעל בזמן הליכה. חוץ מכלי הנשיפה תזמור ג'אז סטנדרטי מכיל בדרך כלל גם תופים או כלי הקשה וכן כלי בס כלשהו, בראשית ימי הסגנון תפקיד זה מולא על ידי הטובה (שריד נוסף מתזמורת המצעדים) אולם לאחר מכן הוחלף בכלי בס סטנדרטי יותר - הקונטרבס. בנוסף, התזמור יכלול בדרך כלל גם פסנתר, או כלי הרמוני אחר כגון גיטרה. בתחילת המאה ה-20 השימוש בגיטרה בג'אז היה נדיר ביותר ובעיקר נעשה שימוש בכלי אחר - הבנג'ו. הבנג'ו בתורו הינו הכלי היחיד בתזמור אשר מקורו אינו אירופאי כלל. מקור הבנג'ו הוא ככל הנראה באזור סנגל של ימינו (במידה מסויימת של אירוניה מעניין להצביע על התפקיד המרכזי שתופס הבנג'ו במוזיקה לבנה אמריקאית ובעיקר בקאנטרי ובלוגראס). אף על פי שהכלים הינם ברובם המוחלט אירופאים במקורם, האופן בו נעשה בהם שימוש במוזיקה נע בין טכניקה "אירופאית" יותר המפיקה צליל נקי יותר לבין טכניקה "אפריקאית" יותר המפיקה צליל דיסוננטי יותר.

דוגמה לצליל אירופאי יותר בג'אז ניתן למצוא למשל בנגינתו של הפסנתרן האמריקאי ביל אוונס בשיר הבא:

 

מנגד ניתן להסתכל על נגינתו של לואי ארמסטרונג על החצוצרה כדוגמה לצליל יותר מחוספס או, כאמור, "אפריקאי" בשיר הבא:

 

 

נגני הג'אז, בהמשך להשפעה מתזמורות המצעדים, אימצו גם את מערכת הכיוון המערבית, הידוע גם ככיוון מושווה - מערכת שבה האוקטבה מחולקת ל-12 חלקים שווים. עיקר הסולמות בהם משתמשים במוזיקת ג'אז הינם סולמות דיאטונים (סולמות א-סימטריים בהם יש צליל שורש מובהק), אולם עקב כך שהסולמות הפנטטונים (שהינם דיאטונים) היו בשימוש הן על ידי העבדים האפריקאים והן על ידי המתיישבים האירופאים לא ניתן לקבוע בבירור את מקור העניין. סממן בולט בחלק ממוזיקת הג'אז (בעיקר זו שמקורה בשירת עבדים, שירי דת שחורים והבלוז) הינו השימוש ב"בלו נוטס". ההגדרה למושג "בלו נוטס" מעט בעייתית, אך באופן כללי מדובר בתווים מונמכים (בעיקר הצלילים 3, 5 ו-7 בסולם המאז'ורי) אשר משמשים להוספת דיסוננטיות וסאונד "עצוב". השימוש בתווים אלאו הוא מורשת ברורה ממערב אפריקה, ובעיקר מהסולמות הפנטטוניים המאז'ורים והמינורים, שחוברו יחדיו בידי מוזיקאים שחורים ליצירת הסאונד של הבלוז.

 

מבחינה תיאורטית, הרמוניית הג'אז מקורה באופן מובהק בתרבות המוזיקלית שהגיעה מאירופה. אף שגם באפריקה היה נהוג להשתמש באקורדים משולשים במוזיקה ווקאלית (כל קול היה שר צליל אחר מהאקורד) לא יוחסה להם חשיבות כה כבדה כמו שייחסו המלחינים האירופאים לאלמנט ההרמוני ביצירה. מבחינת קצבית, נטועה מוזיקת הג'אז בתוך מסורת מוזיקת המצעדים האירופית. ביטוי לכך ניתן לראות בתפקידי הבס, הכוללים בעיקר רצף ארוך של רבעים בדומה למוזיקת צעידה. מנגד, ישנן השפעות אפריקאיות מובהקות גם על אלמנט הקצב. הבולטות מביניהן הינן הדגש המובנה במוזיקה על הפעימה השנייה והרביעית (במקום על הפעימה הראשונה והשלישית במוזיקה אירופאית) והן בשימוש הנרחב בפוליריתמיקה (מתופף ג'אז נדרש לנגן לפחות שלושה מקצבים בו זמנית בכל רגע נתון).

 

לסיכום ניתן לומר כי האירופאים הביא למפגש את כלי הנגינה והמבנה בעוד האפריקאים הביאו איתם פולירתמיה וסאונד יותר מחוספס. מנגד, הצלילים והמלודיות שואבים משני המקורות ויוצרים את כור ההיתוך הזה שנקרא ג'אז.

 

Please reload

Follow Us
Please reload

Search By Tags