10 טיפים שיהפכו את התרגול היומי שלכם לכיף יותר וקשה פחות
*המאמר נכתב בלשון גיטרה, אך מתייחס לכל כלי הנגינה (=
1. אנחנו מכוונים ליציבות, לא לכמות. זה אומר שעדיף שתי דקות ביום, כל יום, מאשר שלוש שעות בסופ"ש. אז גם אם הגיטרה לא קורצת הבוקר, קל יותר לבצע תרגיל של שתי דקות מאשר מראש לחוש שכל אימון בין פחות משעה הוא חסר ערך. השקעה קטנה מובילה לתמורה קטנה, אבל ההפך לא נכון. השקעה גדולה לא מובילה לתמורה גדולה, כי רכישת יכולת נגינה היא תהליך הדרגתי של יצירת קישורים במוח (ראו ערך זיכרון פרוצדורלי). פריסה בתשלומים היא הדרך.
2. בואו נגדיר מראש מה קורה מתי ואיפה. למשל, היום אנגן בתשע בבוקר בסלון ישר אחרי שאני שותה קפה במשך 15 דקות. כאשר אנחנו מנסחים מטרה ברורה, יש יותר סיכוי שנממש אותה. ואם זה בגוגל קלנדר אז בכלל.
3. מעקב- בהמשך לסעיף 2, נזין לגוגל קלנדר או כל יומן שנמצא לנגד עינינו את כל הימים שבהם עמדנו ביעד (צנוע ככל שיהיה, ראו סעיף 1). עצם הרצון לעמוד ברצף יש בו כדי לעודד אותנו שלא לפספס ימים של אימון.
4. נהפוך את הסביבה שלנו לכזו שהופכת את האימון לנגיש יותר. הגיטרה לא נשארת לעולם בקייס. ואם אפשר למקם אותה בסמוך למקום בו אתם נמצאים רב הזמן במרחב הביתי, מה טוב. זה כבר תירוץ מצוין לגיטרה בכל חדר בבית.
5. מה עומד בדרך לאימון? ילדים, היפטר מהם, בן או בת זוג, היפטר מהם… סתם. הרעיון הוא לצמצם את נקודות החיכוך בדרך לבניית הרגל יומיומי של תרגול. לפעמים מה שעומד בינך לבין הגיטרה זה שהיא פשוט הרחק מהישג יד (סעיף 4). עבור אחד, זה ששכח על מה להתאמן. עבור מישהו אחר החסם לאימון עשוי להיות הרעש של הנגינה בעוד הילדים ישנים (חפשו yamaha silent guitar, עוד תירוץ לעוד גיטרה).
6. לשרוף את הגשרים. אם הייתה דרך לקבל החלטה מראש עוד לפני שמגיעים לצומת ההחלטות, לא היה ניתן לטעות. אם התחייבת להופיע בתאריך מסוים, הסיכוי להתאמן לקראת עולה פלאים. גם הג׳ם של הרודיאו זו דרך מצוינת לייצר מחויבות לאימון.
7. הג׳אם של הרודיאו הוא צורה אחת של הצטרפות לקהילה של טונליין. מה לגבי הרכב מודרך? עוד דרך מצוינת להגביר מחויבות לתרגול היא להיות חלק ממשהו גדול ממך. יותר ציפיות שווה יותר מחויבות.
8. יש דברים שרוצים לעשות ויש דברים שצריך לעשות. למה לא לחבר ביניהם? רק אחרי שמנגנים אפשר לראות פרק בנטפליקס. או לחילופין (אם כי פחות אפקטיבי), לתרגל בעודך צופה.
9. בהמשך לסעיף 6, הטריק הוא להפוך את הצריך לרוצה וזה כבר נוגע לזהות שלך. אתה מוסיקאי או שאתה מישהו שבמקרה גם מנגן, מנסה לנגן, שואף לנגן… משהו לנשמה? תחביב מהצד? כל עוד הגיטרה היא אמצעי למטרה, כל עוד ההרגל מבוסס על מטרה, הסיכוי להתמיד נמוך. אבל מה אם עצם הנגינה היא המטרה? מה אם ההרגל להתאמן הוא הרגל מבוסס זהות- כי זה מה שמוסיקאים עושים, הם פוגשים את הכלי שלהם יום אחרי יום, בלי קשר לתוצאה מיידית ומדידה.
10. כדי שהרגל יתקבע הוא צריך להיות מספק. אז בואו נקבע שעל כל יצירה שלמדנו, מתפנקים בסט מיתרים חדש, ההוא של החברה שאף פעם לא ניסינו. ועל כל הופעה, גיטרה חדשה. כי אם התחביב שלנו היה ג׳יפים, זה היה הרבה יותר יקר.
